סוגי ממשלות קואליציוניות

• קואליציה צרה- קואליציה צרה היא ממשלה שמבוססת על רוב קטן מאוד בכנסת בדרך כלל 61 חברי כנסת מצב כזה יוצר ממשלה פחות יציבה כי כל סיעה קטנה או אפילו ח"כ בודד יכולים לאיים בפרישה ולגרום להפלת הממשלה בגלל זה למפלגות קטנות יש לפעמים כוח גדול יותר מגודלן האמיתי הן עלולות "לסחוט" את הממשלה כדי לקבל תפקידים או לקדם מדיניות שלא משקפת את דעת הרוב למשל מפלגה קטנה יכולה לדרוש תיקים חשובים או השפעה גדולה יותר רק כי הקואליציה תלויה בה כדי לשרוד.
• קואליציה רחבה-

  זוהי ממשלה שלה בסיס תמיכה נרחב יותר. קואליציה זו נוטה להיות יציב יותר והסיכוי שפרישה של רשימה אחת תביא להתפרקות הממשלה, קטן יותר.
• ממשלת אחדות-

  זו ממשלה קואליציונית , שתומכות בה שתי המפלגות הגדולות המצויות בדרך כלל משני צדי המתרס הפוליטי. ממשלת פרס שמיר 1984-1988 היא הדוגמה הקלאסית ביותר. יש לציין שמאז השתנתה המפה הפוליטית של ישראל מספר פעמים. היא נחשבת לקואליציה רחבה במיוחד ומטרתה לייצב את המערכת הפוליטית ולמנועה בחירות חוזרות.
• בחירות אישיות-

  ע״פ שיטה זו, בוחרים במועמד ספציפי אשר מדגישה את ההתבססות על יכולתיו, הכריזמה שלו, יכולתו בגיוס כספים או להיות משווק כהלכה וכן את הקשר בין הבחור לנבחר.
• בחירות אזוריות-

  המדינה מחולקת למדינות/מחוזות והתושבי האזור בוחרים את נציגו או נציגיו וכך מתאפשר ייצוג של כל אזור. אך דבר זה מעלה בעיות כמו איך לחלק את המדינה ומה קורה אם קבוצת תומכים מסוימת לא במקום אחד אלא מפוזרת ומהווה מיעוט בכל אזור.
• ממשלה קואליציונית-

  לאחר תוצאות הבחירות וקיום המו״מ, מתחלקות הסיעות לקואליציה ולאופוזיציה.

  קואליציה - הסיעות( מפלגות) שחתמו ביניהן על הסכם קואליציוני המבטא תמיכה בממשלה וקווי יסוד מוסכמים כולל חלוקת תפקידים משמעותיים בשלטון. ומכאן, שאישור הקמת הממשלה תלוי בהשגת רוב בכנסת- כלומר ביצירת קואליציה.

  אופוזיציה-

  כלל הסיעות אשר אינן חברות בקואליציה ואינן תומכות בממשלה.
• ממשלה קואליציונית-

  זוהי ממשלה הנהנית מרוב מוחלט בכנסת. כלומר,רוב של לפחות 61 ח״כ . הכוונה לממשלה המבוססת על שת״פ בין כמה סיעות התומכות במשותף בממשלה על בסיס הסכם קואליציוני.
• הסכם קואליציוני-

  הסכם פוליטי הנחתם בבין סיעות הקואליציהץ הסכם זה מתווה קווי יסוד משותפים וחלוקת תפקידים בממשלה וכנסת. ההסכם מחייב את חברי הקואליציה לתמוך בממשלה ובראש ממשלה. ההסכם חייב הוא גלוי וחובה לפרסומו.