פכ"ח

Cards (99)

  • Incentives
    • 4
  • מקסם את התועלת שלו
    תפקיד המדינה הוא מצומצם
  • צריכה לאפשר שוק חופשי, גם של רעיונות ודעות
  • זה המנגנון שימקסם את הרווחה המצרפית
  • שיפור פארטו
    קריטריונים שמאפשרים את הגדלת התועלת תחת ההנחה שלא ניתן להשוות בין תועלות (מיל')
  • יעילות פארטו
    מצב שיפור מקסימלי. בו לא ניתן לשפר את ההנאה או להפחית את הסבל של אדם מבלי לפגוע בתועלת של אחרים
  • סוגי פמיניזם
    • פמיניזם ליברלי
    • פמיניזם תרבותי
    • פמיניזם רדיקלי
  • מיל' היה הפמיניסט הליברלי הראשון
  • מצבן של הנשים גרוע יותר משל עבדים בעולם כי עבד מאבד את חירותו חלקית, אישה מאבדת כל חירות, כשנאלצת לאהוב את המעביד שלה
  • המודל הרציונלי
    הציות לחוק נובע משקלול רציונלי של עלות מול תועלת
  • המודל הנורמטיבי
    הציות לחוק נובע משיקולים נורמטיביים לגבי החוק והמשפט
  • המודל הקוגניטיבי
    הציות לחוק נובע מתוך השפעה קוגניטיבית של המשפט על בני האדם
  • קנס הוא מחיר
  • דווקא בגנים בהם הוטל קנס, ההורים איחרו יותר מאשר לפני הקנס
  • נמצא שתמריץ גבוה אכן משפר אך שאנשים יצליחו פחות כשיש תמריץ נמוך מאשר בהיעדר תמריץ בכלל
  • נמצא שהתמריצים הגבוהים יכולים ליצור את התוצאה ההפוכה מהמטרה שלהם ולגרום ללחץ ועיסוק מיותר בתמריץ
  • כל אדם יודע לשפוט בצורה הטובה ביותר את הכישרונות והיכולות שלו
  • יחסים שמבוססים על חליפין של אינטרסים אינסטרומנטליים, הם יחסים הרבה יותר יציבים עבור האדם והחברה, מאשר יחסים שמבוססים על נדבנות
  • "היד הנעלמה"

    תאוריה לפיה ההתאמה שנוצרת בשוק, מקנה לשוק תכונה מעין קוסמית, בה הוא שומר על איזון ותמיד מהגביר את היעילות
  • כל התערבות או רגולציה מצד המדינה, תפריע לתכונת היד הנעלמה ותפגע באיזון והיעילות שנוצרים לבדם
  • גרום ללחץ ועיסוק מיותר בתמריץ. ההשערה אוששה
  • אדם סמית'
    1723-1790
  • האינטרס האישי שלי
    הטוב החברתי
  • כל אדם יודע לשפוט בצורה הטובה ביותר את הכישרונות והיכולות שלו. לכן גם המעסיק וגם המועסק יודעים מה הם מחפשים וכמה הם מוכנים לקבל ולשלם עבור העבודה
  • השוק הוא מנגנון נהדר להגדלת הטוב החברתי, וללא התערבות חיצונית הוא יוצר התאמה מושלמת בין המעסיק למועסק
  • יחסים שמבוססים על חליפין של אינטרסים אינסטרומנטליים
    יחסים הרבה יותר יציבים עבור האדם והחברה, מאשר יחסים שמבוססים על נדבנות
  • עולם שמבוסס על יחסים בהם לכל צד יש אינטרס (לאו דווקא כלכלי, יכול להיות גם ערכי) הוא יותר בטוח
  • "היד הנעלמה"

    תאוריה לפיה ההתאמה שנוצרת בשוק, מקנה לשוק תכונה מעין קוסמית, בה הוא שומר על איזון ותמיד מהגביר את היעילות. מעין יד אלוהית שמאזנת מצבים באופן טבעי
  • נכתבה בהקשר של יחסי מסחר בין מדינות, בהם מדינות שמטילות מכסים על ייבוא ממדינה זרה, אומנם מגנה על היצרניים המקומיים אך פוגעת ברווחה המצרפית ומעוותת את האיזון הטבעי של השוק
  • כיום משתמשים בתאוריה גם על השוק הפנים מדינתי
  • תיאוריית הערך

    העבודה אכן משפיעה על הערך של המוצר (לוק) אך בעולם שיש בו הון, היא חלק מ3 גורמי ייצור שיחד קובעים את ערך המוצר. (1) העבודה שמושקעת, (2) בעל ההון שמממן את ההליך (3) האדמה עליה נמצא המפעל
  • ניתן לחלק בצורה הוגנת וצודקת את הרווח בין שלושת גורמי הייצור. מוצדק לפצות את בעלי ההון ובעלי האדמה על הסיכון שהם לוקחים כדי לאפשר את הייצור. העיקר הוא הגדלת התועלת המצרפית וניתן לבצע חלוקה הוגנת
  • גם תיאורי וגם נורמטיבי

    בחלק הדסקריפטיבי הוא מתאר את היכולת של השוק לפתור בעיות בעצמו וליצור תועלת מקסימלית. בחלק הנורמטיבי הוא טוען שהתערבות ממשלתית היא לא ראויה ופוגעת באיזון והיעילות
  • קרל מרקס
    1818-1883
  • המציאות החומרית
    כל התאוריות של מרקס מתמקדות במציאות החומרית שנוצרה בעולם קפיטליסטי. במציאות זאת יש קניין פרטי ויש לכך השפעות כמו ניצול וניכור
  • מרקס מסכים עם סמית' ולוק שערך המוצר נגזר מכמות העבודה שהושקעה. אך מרקס רואה את העבודה כסחורה מיוחדת
  • תיאוריית הניצול
    בניגוד לסמית' , חושב שלא ניתן לעשות חלוקה צודקת בין הגורמים. עצם העובדה שבעלי ההון גורפים רווח כלשהו מההשקעה ב"סחורה המיוחדת" (העבודה) מהווה בסיס לניצול. כל מצב בו הרווח שנוצר מהעבודה לא מגיע לעובדים בלבד, הוא מנצל בהגדרה
  • בעלי ההון אינם רעים אלא בעצמם עבדים חסרי ברירה של השיטה הקפיטליסטית. הם לא באמת לוקחים את הרווח (הS) לעצמם, אלא מחויבים להשקיע אותו בחזרה במפעל בכדי לעמוד בתחרות הקשה
  • בכדי לשרוד בשוק הקפיטליסטי הם חייבים להגדיל את הרווח (S) ולהישאר בתחרות של השוק, ע"י הקטנת השכר של העובדים. בעולם קפיטליסטי ישנו תמריץ תמידי להקטין את שכר העובדים בכדי לשרוד
  • תיאוריית הניכור
    כתוצאה מהמצב המתואר בעולם קפיטליסטי, בני האדם הופכים למנוכרים יותר ויותר בהשוואה לעולם הטרום קפיטליסטי. ניתן לראות זאת ב4 דרכים: ניכור מהמוצר, ניכור מעצם פעולת הייצור, ניכור מהאנושיות, ניכור מבני האדם