מבחן בהיסטוריה 8/5

Cards (26)

  • ציר זמן
    הגדרה: ציר זמן הוא קו דמיוני עליו ניתן לסדר ולמקם אירועים בהיסטוריה. ציר הזמן מחלק את העבר לאלפים, מאות ושנים בודדות.
  • מחצית
    הגדרה: מחצית שווה דרך נוספת להראות מתי התרחשו אירועים בהיסטוריה.
  • חישוב אלפים:
    דוגמה- 1970 מוסיפים לספרה הראשונה 1 ולכן זו האלף השנייה.
  • חישוב מאות:
    דוגמה- 1970 מוסיפים ל2 ספרות הראשונות 1 ולכן זו המאה ה20.
  • מחצית-
    מה שהיה לפני שנת 50/500 היה במחצית הראשונה
    מה שהיה אחרי שנת 50/500 היה במחצית השנייה.
  • תחומי חיים
    מטרה: פיתוח היכולת לארגן ולסדר מחדש מידע על פי קטגוריות.
  • תחומי חיים
    • כלכלי
    • חברתי
    • חינוכי
    • מדיני
    • משפטי
    • ביטחוני
    • דתי
    • תרבותי
  • כלכלי
    מתאר את כל פעולות האדם הקשורות והמשמשות למחייה- כסף, מזון, ביגוד, מסחר ויצוא
  • חברתי
    מתאר את כל פעולות האדם הקשורות לחברה ולציבור- התאגדויות ושיתופי פעולה
  • חינוכי
    מתאר את כל פעולות האדם הקשורות לענייני השכלה- בית ספר, מורים, אוניברסטאות ומכללות
  • מדיני
    מתאר את כל פעולות האדם הקשורות ליחסים שבין האזרח למדינה- יחסים בין מדינות, קביעת גבולות, מלחמה וענייני שלטון
  • משפטי
    עוסק בשאלה מה אומר החוק בנושא
  • ביטחוני
    מתאר את כל פעולות האדם הקשורות לענייני צבא וביטחון- מלחמות, חיילים, קניית מטוסים
  • דתי
    מתאר את כל פעולות האדם הקשורות לענייני דת ואמונה- מצוות, מסורת, מקומות קדושים ותפילות
  • תרבותי
    מתאר את כל פעולות האדם הקשורות לענייני הפנאי- הצגות, ספריות, תחום זה כולל בתוכו גם את תחום הדתי והחינוכי
  • אימפריאליזם

    שיטה מדינית הדוגלת בהרחבת שטח השלטון של המדינה, במטרה להגדיל את כוחה הפוליטי ואת עושרה על ידי השתלטות על ארצות אחרות וניצול משאביהן
  • אימפריאליזם

    1. במאה ה15 מתחילה השתלטות של מדינות אירופה על שטחים באפריקה ומזרח אסיה
    2. ההשתלטות הייתה כל כך מהירה שלקראת סוף המאה חלקים גדולים מאסיה וכמעט כל אפריקה היו בשליטתן של מדינות אירופה
    3. תהליך האימפריאליזם תופס תאוצה לקראת המאה ה19 ואליו מתווספות מעצמות אירופאיות אחרות
  • במסגרת התהליך נציגים ממדינות אירופה שלטו בגאווה בתושבים המקומיים ושלטונם היה מפלה ומנצל שלתושבים לא היה זכויות אדם
  • אזרחי המדינה ששלטה השתלטה על חומרי הגלם באיזור וראתה את התושבים ככוח עבודה זול וניתן לניצול
  • המירוץ האימפריאליסטי:
    כיבוש האזורים של המדינות מעבר לים נשא אופי של מירוץ תחרותי, ככל שמדינה אירופאית הצליחה להגדיל את שטחה, המדינות האחרות הרגישו צורך ״להדביק את הקצב״ וכך התהליך הואץ.
    כתוצאה ממירוץ זה עד תחילת המאה ה20 רוב שטחיהן של אסיה ואפריקה היה שייך לקומץ מעצמות אירופאיות. תוך כדי הן נהנו מהתהליך ומצרכי המסחר שלהן.
  • חלקות המדינות באפריקה ובאסיה
    אנגליה- כבשה את אוסטרליה, ניו זילנד, מלאיה, הודו, סודן, מצרים, דרום אפריקה.
    גרמניה- כבשה את אפריקה המזרחית, קמרון, אפריקה הדרומית.
    צרפת- כבשה את תוניסיה, מרוקו, אלג׳יריה, חוף השנהב, מדגסקר, הודו-סין.
    איטליה- כבשה את לוב, אריתריאה, סומילילד האיטלקית.
    המעצמה שכבשה הכי הרבה מדינות היא בריטניה ואחריה צרפת.
  • סיבות לאימפריאליזם
    • פוליטי
    • אידיאולוגי
    • כלכלי
    • מניע דתי
    • חברתי
  • פוליטי

    מנהיגי מדינות אירופה ביקשו לבטא את הכוח הפוליטי של מדינותיהם על ידי השתלטות על שטחים. ההשתלטות על אזורים באפריקה ובמזרח הרחוק סייעו לפרוק את המתח שהצטבר בקשרים המדיניים
  • אידיאולוגי

    לפי תפיסתן, ההשתלטות על אזורי אסיה ואפריקה הייתה צדק מוסרי. התושבים באזורים אלו היו אנשים נחשלים (מפגרים) ובורים ששקועים באמונות תפלות. מדינות אירופה סברו כי הנחלת התרבות האירופאית לעמי המושבות תביא לעידן מנהיגים. הגישה הגזענית אשר יחסה לאדם הלבן והתרבותי ולמערכת ערכיו עליונות רבה בהשוואה לאלה של האדם השחור
  • כלכלי

    באותה תקופה תהליך התיעוש באירופה היה בעיצומו ומדינות היבשת נזקקו לאספקה של חומרי גלם. חומרי הגלם הללו היו בשפע באפריקה ומדינות אירופה ביקשו להשיגם בלי תמורה ולנצל את כוח העבודה הזול. הצורך בהשקעות ההון המצטבר- שכר העבודה הזול, מחיר הקרקעות נמוך והשוק מתפתח. זו הזדמנות לעשות רווח. צורך בשווקים חדשים ובמקור זול לחומרי גלם
  • מניע דתי
    מאירופה שלחו לאסיה ולאפריקה מיניסיירים רבים כדי להפיץ את הנצרות ולהטביל את התושבים לנצרות