שאלות פתוחות לדוגמא
Cards (16)
- משה טוען: לפי המשפט העברי, בכל דיון שהוא (בין בדיני ממונות ובין בדיני נפשות) על השופט להודיע על החלטתו מייד לאחר שהגיע למסקנתו.משה טועה כי בדיני נפשות (פלילי) במשפט העברי, כשרוצים להרשיע את האדם- השופטים צריכים לחכות ליום אחר כך.בדיני ממונות (אזרחי) הוא צודק.
- ארז טוען: יש דמיון רעיוני בין מועד פסק הדין בדיני ממונות לפי המשפט העברי, לבין מועד פסק הדין במשפט האזרחי לפי במשפט הישראלי |(בתקנות סדר הדין האזרחי)האם הוא צודק?כן ארז צודק, במשפט העברי וגם במשפט הישראלי צריך לתת פסק דין בהקדם האפשרי (בישראל לא יותר מ30 ימים יש צורך לתת פסק דין בהקדם משום שאם בית המשפט לא מכריע את הדין בהקדם, התרשמותו "הטרייה" נפגעת והדבר עלול לגרום עיוות דין.אם בית המשפט לא מכריע את הדין בהקדם האפשרי, התרשמותו "הטרייה" נפגעת, והדבר פוגע באמון הציבור בבית המשפט..אם בית המשפט לא מכריע את הדין בהקדם האפשרי, הדבר גורם לבעלי הדין סבל רב.
- דורון טעון כי: עינוי דין בהליך פלילי פוגע בזכת יסוד חוקתי.האם דורון צודק?דורון צודק, נקבע כך בפסק הדין גולדברג נגד מדינת ישראל
- א. גם ינון וגם אביה ניסו להתחפש כדי לקבל יחס שונה מהדיין.שניהם היו צריכים להגיע בבגדים רגילים.על הדיין היה להורות לצדדים להשוות את הרמה של הבגדים שלהם ואם לצד העני אין אופציה והעשיר מתעקש ללבוש את לבושו העשיר- הוא חייב לממן לעני רכישה של בגדים באותה רמה.דיין הרואה כי לא נעשה השוואה בין בעלי הדין מבחינת זמן הדיבור צריך להתערב ולתת לכל צד להגיד את טענותיו בנחת וללא הפרעה בצורה שווה.
- לפי הנחיות היועמ"ש ניתן להיעזר בעדי מדינה רק כאשר מדובר בעבירות חמורות יותר מאשר עבירות הסמים שמדובר עליהם כאן.בנוסף צריך לשאוף שהעד מדינה ייענש בכל מקרה לפחות בצורה מינימלית, ונראה שכאן ויתרו לו על הכל וגם נתנו לו הטבות שנראות מוגזמות ביחס לאופי העבירה.
- עדות שנתמכת בחלקה בראיות סיוע, כך שהיו ראשיות של סיוע בחלק מן המקרים ואילו במקרים מסוימים התוספת הראייתית הייתה רק מסוג חיזוק, האם ניתן להרשיע את יצחק גם במקרים בהם לא היה סיוע לעדותו של אברהם ?כן אפשר.אם זו שרשרת עבירות ביחד, אלו שיש להן סיוע יחזקו את אלו שיש להן רק חיזוק
- מנה 2 סיבות או יותר למה אין לקבל עדות ש עד מדינה בדין העברי. והסבר
- עדות רשע- "אין אדם משים עצמו רשע"- בתהליך של עד מדינה אדם צריך להתוודות על חטאיו ואז הוא "משים עצמו רשע- העניין הזה תקף רק בשביל פלילי!!! באזרחי מקבלים עדות של אדם על עצמו (הודאה)
2. "אדם קרוב אצל עצמו"- לא מאמינים לאדם כשהוא מעיד על עצמו.3. נוטל שכר להעיד- אסור לקחת שכר כדי להעיד ועד מדינה מקבל טובות הנאה בעבור עדותו.4. נוגע בעדותו- אי אפשר לסמוך על דעתו כי הוא חשוד והוא לא אדם כאשר האנשים שבאים להעיד שאינם חשודים באיזושהי עבירה. - מה הדרך הטובה ביותר למנות עד מגינה במשפט העברי?"פלגינן דיבורא"- מפצלים את העדות שלו.מקבלים את מה שהוא אומר על השני אבל לא מקבלים את מה שהוא העיד על עצמו.
- כשמדובר במוזנות ילדים כדאי לאישה לגשת לבין הדין הרבני כי בבית הדין הרבני בבאר שבע (דווקא) משום ששם עדיין מטילים את המזונות על האב.
- על פי ההלכה לאישה שהתגרשה מבעלה אין זכות לקבל מזונות- אישה מקבלת מזונות מבעלה דווקא כשהיא נשואה!המזונות המשפט העברי לאחר הגירושין היא רק לילדים ולא לאישה.
- ירושלמי יכול לטעון להגנתו ש"דברים שבלב אינם דברים" ושהוא לא ידע מה הסיבות של ירושלמי לכך שהוא רוצה למכור את ביתו.הוא לא ציין כלום לגבי אשתו אלא רק אמר שהוא מוכר את ביתו ולכן מה שאמר בפה הוא שקובע ולא הסיבה שחשב בלב.עם זאת, מר בבלי יטען להגנתו שיש הלכה האומרת "אומדנא דמוכח" שאומר שיש מקרים שיש נסיבות שמצביעות בבירור על הכוונה.בבלי יגיד שכולם יודעים את הסיפור של אשתו שנעלמה ולכן ברור שזו הסיבה למכירה וגם אם זה לא נאמר בפה, הוא היה צריך לדעת זאת.
- שאלה 4 - יעל יכולה לטעון ש"דברים שבלב אינם דברים" ושסיסרא חשב בליבו שמדובר בכדורי משחק והיה צריך להגיד את זה בקול.סיסרא יכול לטעון שמדובר במקח טעות ואם הוא היה יודע שמדובר בכדורים רפואיים- הוא לא היה נכנס לעסקה.עם זאת, נראה כי יעל צודקת ובית המשפט היה פוסק לטובתה כי על סיסרא היה לבדוק את העניין ולהבין את פרטי העסקה.
- ב. סיסרא יטען שמדובר בטעות שהוא טעה או שיעל הטעתה אותו ולכן המשפט הישראלי צריך לבטל את החוזה והעסקה.בכל מקרה הוא חייב להגיש תביעה לבית המשפט כדי לבטל.בית המשפט יעיין בחוזה כדי להבין מי צודק ואם לא יצליח מהחוזה, יבדוק במקומות חיצוניים אחרים..
- גם במשפט עברי וגם במשפט הישראלי עינוי דין יכול לבוא גם בפלילי וגם באזרחי.אז דוד טועה לגבי המשפט העברי.בנוסף במשפט הישראלי עינוי דין עלול לפגוע בזכות אדם חוקתית גם באזרחי וגם בפלילי- לכן דוד טועה גם בזה
- גם בית המשפט וגם עורך הדין טועים.כשעוצרים עד תום ההליכים ניתן לעצור רק ל-9 חודשים ולשחרר.אם רוצים הארכת מעצר צריך לבקש מהעליון ואפשר רק עד 90 יום- שלושה חודשים.ב. היה חשש לשלום הציבור ולכן עשו שיקול בין שלום הציבור לעיקרון עינוי הדין.(בנוסף היה חשש לשיבוש משפט והליכת אימים על הציבור)
- - השופט חייב לשמוע את טעונתיהם של הצדדים ג אם הם מבקשים להימנע מזאת, על השופט לחקור את האמת ולתת פסק דין רק כשהוא בטוח בצורה מוחלטת
- עינוי דין במשפט העברי הוא לכל שלבי המשפט ולא רק משלב פסק הדין והלאה- לכן גוליית צודק.