טען שיש לנו אחסון סנסורי שונה לכל אחד מאופני החושים (למשל שמיעה, ראייה). עם יכולת העיבוד המוגבלת שלנו, יש יותר מידי מידע סנסורי מכדי שנתייחס לכולו. לכן, אנחנו מתייחסים רק לחלק מהמידע הזמין, שעובר לזיכרון לטווח קצר. למחסן הזה יש קיבולת מוגבלת, ולכן מידע לא נשאר בו לאורך זמן. עם זאת, אם חוזרים על המידע באחסון לטווח קצר, חלקו יועבר לאחסון לטווח ארוך.