יובל אבן מהספר

• Early work in cognitive psychology

  1. Franciscus Donders - Measured reaction time to determine decision time

  2. Wilhelm Wundt - Established the first psychological laboratory and proposed structuralism and analytical introspection
• Structuralism


  • Proposed that our overall experience is determined by a combination of basic elements of experience called sensations
  • Wundt aimed to create a periodic table of the mind that includes all the basic sensations involved in complex experiences
• תבצע באותה דרך שדונדרס עשה את זה 120 שנה קודם, כשניסה לבודד את הזמן של קבלת החלטה מהזמן של תפיסת האור ויצירת פעולה מוטורית. הוא חילק את המטלה ל4 מטלות קטנות.
• המטלות


  1. לשאול משתתף לצפות בסימן "+" על מסך מחשב.

  2. לצפות במילים באופן פסיבי.

  3. לחזור על המילה שרשומה.

  4. למצוא פועל מתאים למילה בתגובה לשם העצם שהוצג.
• כל אחת מהמטלות מוסיפה פעולה קוגניטיבית אחת או שתיים. כתוצאה מכך, האזורים המעורבים בכל אופרציה נוספת נצפים באמצעות החסרה.
• שיטת ההחסרה


  1. מסתכלים על ההדמיות במטלה 1/2 ומחסירים את האזורים שהיו פעילים ב-1 מההדמיה השנייה.

  2. מחסירים את הPET השני מהPET השלישי, כדי לדעת איזה אזור במוח אחראי על חזרה ווקאלית על המילים.

  3. עושים אותו דבר עם מטלה 3 ו-4 - רואים אילו אזורים במוח אחראים על אסוציאציות סמנטיות ובחירת פעלים מתאימים.
• התגלו 2 אזורים פעילים - הצד הפרונטלי השמאלי קושר לאסוציאציה סמנטית, והאזור האחורי ומרכזי יותר של המוח, קושר לבחירת פעולה.
• מה שחשוב במחקר


  איך שיטת ההחסרה יכולה לשמש כדי לבודד תהליכים קוגניטיביים
• פסיכולוגיה קוגניטיבית, ומדעי המוח הקוגניטיביים מנסים להבין את הפעולות של המיינד, מזהים ומנתחים תהליכים ושלבים שונים של עיבוד מידע, וכך מוצאים איך הם קשורים אחד לשני.
• פסיכולוגיה קוגניטיבית


  עוסקת במחקר המדעי של המיינד
• המיינד


  יוצר ושולט על יכולות מנטליות כמו תפיסה, קשב וזיכרון, ויוצר ייצוגים של העולם שעוזרים לנו לתפקד
• העבודות של דונדרס ואבינגהאוס הם דוגמאות של מחקר ניסויי מוקדם של המיינד
• אחד העקרונות החשובים של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית


  אי אפשר לצפות בפעילות המיינד באופן ישיר, הפעולות מוסקות ממה שאפשר למדוד, כמו התנהגות או מדדים פיזיולוגיים
• המעבדה הראשונה של פסיכולוגיה מדעית נוסדה על ידי וונדט ב1879, שחקר בעיקר את המיינד. סטרוקטורליזם היה הגישה התיאורטית הרווחת של המעבדה, ואינטרוספקציה אנליטית הייתה אחת השיטות ששומשו כדי לאסוף מידע.
• וויליאם ג'יימס בארה"ב, השתמש בתצפיות של המיינד של עצמו כבסיס לספר שלו, עקרונות הפסיכולוגיה.
• בתחילת המאה ה-20, ג'ון ווטסון המציא את הביהביוריזם, כתגובה לסטרוקטורליזם ושיטת האינטרוספקציה האנליטית. הוא התמקד בהתניה קלאסית. הביהביוריסטים טענו שפסיכולוגיה צריכה לחקור מדדים נצפים של התנהגות, ולא תהליכים מנטליים בלתי נראים.
• בשנות ה-30-40, סקינר חקר התניות אופרנטיות והבטיח שהביהביוריזם יישאר דומיננטי בשנות החמישים.
• אירועים שהובילו למהפכה הקוגניטיבית

  • א. הביקורת של חומסקי על הספר של סקינר Verbal Behaviour.
  • ב. עלייתו של המחשב הדיגיטלי והרעיון שהמיינד מעבד מידע בשלבים כמו מחשב.
  • ג. ניסויי Dichotic Listening של Cherry, וההצגה של תרשימי זרימה של Broadbent כדי לייצג תהליכים של קשב.
  • ד. גישות בינתחומיות לבינה מלאכותית ותאוריית המידע.
• מודלים


  שימשו חלק מרכזי בפסיכולוגיה קוגניטיבית בכך שהציגו מבנים או תהליכים. מודלים מבניים מייצגים מבנים במוח ואיך הם קשורים. מודלים של תהליך מראים איך תהליך או תפקוד מתבצע. מודלים מפשטים מערכות מורכבות ומאפשרים נקודת פתיחה למחקר.
• ההבנה המוגברת שלנו על תפקוד המיינד יכולה לשמש לעיצוב, חינוך, עדויות בבית משפט, ועוד.
• 3 דברים שיכולים לעזור ללמוד את החומר בספר


  • א. לחזור על מה שקראנו ולקשר לנושאים אחרים.
  • ב. לבחון את עצמנו במבחנים בכל סוף פרק.
  • ג. לשאול את עצמינו "למה" ולנסות להסביר בעצמינו את מה שקראנו לעצמינו.
• גישת עיבוד המידע Information-Processing Approach


  הייתה תקופה בה רוב הפסיכולוגים הקוגניטיביים האמינו בה
• דוגמה לגרסה של הגישה שהייתה רווחת לפני כ-45 שנה מוצגת בתמונה.
• Bottom-up Processing


  עיבוד שנקבע באופן ישיר על ידי גירוי סביבתי, במקום על ידי הידע והציפיות של הפרט. כלומר, עיבוד שמושפע באופן ישיר מקלט גירוי.
• Serial Processing


  תהליך אחד מסתיים לפני שהשני מתחיל (בניגוד לParallel processing)
• מודל של Atkinson and Richard Shiffrin (1968)


  טען שיש לנו אחסון סנסורי שונה לכל אחד מאופני החושים (למשל שמיעה, ראייה). עם יכולת העיבוד המוגבלת שלנו, יש יותר מידי מידע סנסורי מכדי שנתייחס לכולו. לכן, אנחנו מתייחסים רק לחלק מהמידע הזמין, שעובר לזיכרון לטווח קצר. למחסן הזה יש קיבולת מוגבלת, ולכן מידע לא נשאר בו לאורך זמן. עם זאת, אם חוזרים על המידע באחסון לטווח קצר, חלקו יועבר לאחסון לטווח ארוך.
• Top-down Processing


  עיבוד גירוי שנקבע על ידי ציפיות, זיכרון, וידע מאשר באופן ישיר על ידי הגירוי.
• גישת עיבוד המידע ההתחלתית פישטה מידי מציאות מורכבת. עיבוד מידע הוא לא בהכרח Bottom-up, לפעמים הוא כולל גם Top-down processing.
• ראשית, יש צורך להוסיף למודל של אטקינסון ושיפרין (שמוצג בתרשים 1.3) את הסוג הזה של העיבוד. זה בגלל שזה משפיע על מה שאנחנו שמים לב אליו מלכתחילה ונכנס לזיכרון לטווח קצר.
• שנית, לפעמים אנחנו שולפים מידע מהזיכרון לטווח ארוך לתוך זיכרון של טווח קצר. למשל, חושבים על המילה "Yacht" וחוזרים עליה, איך יודעים שמאייתים אותה כך בצורה מוזרה? זה כי זכרנו את האיות בזיכרון לטווח ארוך לפני שחזרנו על המילה בזיכרון לטווח קצר.
• עיבוד אינטראקטיבי Interactive processing


  קוגניציה מערבת את שני הסוגים האלו של עיבוד מידע, גם bottom-up, גם Top-down. מידע סנסורי (Bottom up), משולב עם ציפיות מהבסיס של ההקשר (Top-down).
• אנחנו מתייחסים רק לחלק מהמידע הזמין, שעובר לזיכרון לטווח קצר
• למחסן הזה יש קיבולת מוגבלת, ולכן מידע לא נשאר בו לאורך זמן
• אם חוזרים על המידע באחסון לטווח קצר, חלקו יועבר לאחסון לטווח ארוך
• Top-down Processing


  עיבוד גירוי שנקבע על ידי ציפיות, זיכרון, וידע מאשר באופן ישיר על ידי הגירוי
• Bottom-up Processing


  עיבוד מידע שמושפע ישירות מהגירוי
• עיבוד מידע הוא לא בהכרח Bottom-up, לפעמים הוא כולל גם Top-down processing
• יש צורך להוסיף למודל של אטקינסון ושיפרין (שמוצג בתרשים 1.3) את הסוג הזה של העיבוד
• לפעמים אנחנו שולפים מידע מהזיכרון לטווח ארוך לתוך זיכרון של טווח קצר
• Interactive processing


  קוגניציה מערבת את שני הסוגים האלו של עיבוד מידע, גם bottom-up, גם Top-down. מידע סנסורי (Bottom up), משולב עם ציפיות מהבסיס של ההקשר (Top-Down)