סיכום תמציתי עדן ממן

• מיינד/התודעה


  המיינד יוצר ושולט על יכולות מנטליות כמו תפיסה, קשב וזיכרון, ויוצר ייצוגים של העולם שעוזרים לנו לתפקד ולהגיע למטרה. ניתן למדוד אותו באמצעות התנהגות או מדדים פיזיולוגיים.
• פסיכולוגיה קוגניטיבית


  תפקידה לחקור איך המיינד עושה את מה שהוא עושה. חוקרת מבנים ותהליכים מנטליים היפותטיים שעומדים מאחורי התנהגות נצפית.
• אנשים שהשפיעו על חקר המיינד על פני ציר זמן

  • דונדרס
  • אבינגהוס
  • וונדט
  • וויליאם ג'יימס
  • ווטסון
  • סקינר
  • טולמן
• מחקרי ניסויי מוקדם של המיינד: דונדרס

  1. מדידת זמן תגובה של 'זמן תגובה פשוט' לעומת 'זמן תגובה של בחירה'

  2. הסקתו הייתה שזמן קבלת ההחלטה הייתה 100 מ"ש

  3. משקף מידע חשוב על המיינד – שתגובות מנטליות Mental response , לא יכולות להימדד באופן ישיר אלא ניתן להסיק עליהן מהתנהגות (הלחיצה בכפתור)
• מחקרי ניסויי מוקדם של המיינד: אבינגהוס

  1. חקר את עצמו וניסה ללמוד רשימה של הברות שהמציע

  2. השתמש בשיטות כמותניות למדידת זיכרון – והמציא מדד המייצג את זמן החיסכון: saving = מורכב מהזמן המקורי ללמוד את הרשימה פחות הזמן שלקח ללמוד מחדש את הרשימה אחרי ההשהיה

  3. הוכיח שזיכרון יכול להימדד בצורה כמותנית וניתן להשתמש בעקומות כדי לתאר תכונה של מיינד

  4. העקומה הראתה שהזיכרון יורד במהירות ביומיים הראשונים אחרי הלמידה ההתחלתית, ואז מתייצב
• סטרוקטורליזם


  הטענה שחוויה הכללית שלנו נקבעת ע"י שילוב של אלמנטים בסיסיים של החוויה, הנקראים תחושות
• אינטרוספקציה אנליטית


  כאשר המשתתפים שאומנו מראש מתארים את התחושות, הרגשות והתהליכים המחשבתיים שלהם כתגובה לגירוי
• וויליאם ג'יימס


  • תיאר תצפיות משמעותיות על המיינד, ולא ביצע ניסויים
  • טען שלשים לב לדבר ספציפי, מערב נסיגה מדברים אחרים
• נטישת מחקר המיינד
• ביהביוריזם


  גישה שעסקה ביחסים של גירוי-תגובה, או קלט-פלט. שלל את שיטת האינטרוספקציה האנליטית והסטרוקטורליזם מאחר ומפיקה תוצאות שונות מאדם לאדם ולא ניתן לאמת אותה
• התניה אופרנטית


  כיצד התנהגות מחוזקת בהתאם להצגה של חיזוקים חיוביים או נסיגה של חיזוק שלילי
• ביקורת מרכזית על הגישה הביהביוריסטית
• טולמן - המפה הקוגניטיבית


  1. באמצעות 2 ניסויים של מבוך עכברים, נראה כי לעכברים ישנה מפה קוגניטיבית של המבוך, בעצם קונספציה במיינד שהעכבר למד כאשר נתנו לו להסתובב במבוך וללמוד אותו

  2. במקום לפנות ימינה כפי ש'התנו' אותו, הוא פנה שמאלה כי ברגע שהעבירו את מיקומו של העבר לצד הנגדי של המבוך, הוא בהתאם הפך את המפה בראשו ופנה שמאלה

  3. קצב הפגנת הלמידה של קבוצה ג' שקיבלה חיזוק רק מאוחר יותר, היה חד ומהיר יותר מקבוצה ב' שקיבלו חיזוק מלכתחילה. מדוע? כי לעכברים היה ידע קודם כבר (המפה הקוגניטיבית), והם ביטאו אותו רק ברגע שהייתה להם סיבה, מוטיבציה
• תרומת טולמן


  • חידד הבחנה בין ידע לבין ביצוע
  • בזמן רכישת הידע, מפתח הלומד מפה קוגניטיבית של המצב
• הבהביוריזם סללו את התחדשות מחקר המיינד
• טולמן


  חוקר שהציע את המפה הקוגניטיבית
• ניסויי מבוך עכברים של טולמן

  1. עכברים פונים שמאלה במקום ימינה כפי שהתנו אותם

  2. קבוצה שקיבלה חיזוק מאוחר יותר הראתה קצב למידה מהיר יותר
• מפה קוגניטיבית


  • ייצוג מנטלי של הסביבה שהלומד מפתח
  • אינה ניתנת לתצפית אך ניתן להסיק עליה
• חומסקי


  חוקר שפרסם ביקורת על גישת ההתניה האופרנטית של סקינר ללמידת שפה
• חומסקי טען שהתפתחות השפה נקבעת על ידי תכנית ביולוגית מולדת חוצת תרבויות
• השפה היא תוצר של מבנה המיינד, ולא תוצר של חיזוק
• טכנולוגיה חדשה


  שימשה כמטפורה למערכת קוגניטיבית
• אנלוגיות בין טכנולוגיה חדשה למערכת קוגניטיבית

  • קיבולת מוגבלת
  • מערכת זיכרון רב-רכיבית
  • קלט-עיבוד-פלט
  • החומרה היא המוח
• ג'ורג' מילר


  הראה מגבלות קפדניות של המיינד האנושי, כגון יכולת להחזיק 7 פריטים במקביל בזיכרון המיידי
• ברודבנט


  הציע דיאגרמת זרימת מידע למיינד: קלט-פילטר-עיבוד משמעותי-זיכרון
• מודלים


  ייצוגים של מבנים/תהליכים, שעוזרים להסביר מבנה/תהליך מסוים
• סוגי מודלים


  • מודלים מבניים
  • מודלים של תהליך
• ייצוג


  אופן בו המידע במערכת הקוגניטיבית מאורגן, שאינו זהה למציאות
• אסטרטגיות קוגניטיביות לשיפור למידה לטווח ארוך

  • ריווח ושזירה
  • שליפת מידע
  • רישום הערות בכתב
• ריווח ושזירה


  הצגה חוזרת של מידע לאורך זמן ושזירת נושאים אחרים באותו תחום
• שליפת מידע


  שליפה של מידע מהזיכרון יכולה לתרום ללמידה לטווח ארוך
• זמן שליפת הפריט מהזיכרון


  זמן תגובה כשסט הזיכרון היה בגודל מסוים, מינוס זמן העבודה כשסט הזיכרון היה קטן באחד
• ניתן ליצור גרפים שמנבאים באופן מדויק את זמן השליפה מהזיכרון
• Bottom-up processing


  עיבוד שמושפע באופן ישיר מקלט הגירוי, ולא על ידע והציפיות של הפרט. הוא עיבוד סדרתי שבו אלמנטים פשוטים של הגירוי מעובדים לפני אלמנטים מורכבים יותר
• Top-down processing


  עיבוד גירוי שנקבע ע"י ציפיות, זיכרון וידע. מושפע מההשערות של הסובייקט. אלמנטים מורכבים יותר של הגירוי מעובדים לפני אלמנטים פשוטים יותר
• עיבוד אינטגרטיבי


  עיבוד שמערב את שני סוגי העיבוד הקודמים – מידע סנסורי (bottom up) משולב עם ציפיות מהבסיס של ההקשר (top down)
• גישות מרכזיות בפסיכולוגיה הקוגניטיבית

  • פסיכולוגיה קוגניטיבית ניסויית – התנהגותי
  • נוירופסיכולוגיה קוגניטיבית – פגועי מוח
  • מדעי המוח הקוגניטיביים – התנהגותי ומוחי
  • מדעי הקוגניציה החישוביים – מודלים ממוחשבים ובינה מלאכותית
• פסיכולוגיה קוגניטיבית ניסויית


  מערבת ניסויים נשלטים במעבדה על אנשים בריאים ומסיקה על תהליכים קוגניטיביים פנימיים באמצעות מדדים התנהגותיים
• ממצא בפסיכולוגיה קוגניטיבית ניסויית

  • Stroop Effect – להגיד שמות של צבעים שבהם המילים מודפסות, לוקח יותר זמן כשהמילים נוגדות את הצבע
• נוירופסיכולוגיה קוגניטיבית


  דרך מחקר על פגועי מוח בעלי lesion אשר מבצעים מטלות קוגניטיביות, מסיקה על תהליכים קוגניטיביים פנימיים באנשים בריאים