מהכיתה

• החל מסוף שנות ה 50 של המאה ה 20 מתחוללת "המהפכה הקוגניטיבית":

  הפסיכולוגיה הקוגניטיבית יוצאת כנגד הפסיכולוגיה הביהביוריסטית

  במקום S ->R,  אפשר לדבר על R <- O <- S

  
• הפסיכולוגיה הקוגניטיבית עוסקת באופן בו אנו קולטים מידע אודות העולם, שומרים אותו, משנים את צורתו, משחזרים אותו ומשתמשים בו באינטראקציה עם הסביבה.

  
• כולנו "לוקים" באשליות תפיסתיות

  אשליה תפיסתית מדגימה מצב של אי התאמה בין החוויה התפיסתית לבין "המציאות האובייקטיבית".

  מה מלמדות אותנו אשליות תפיסתיות?

  • יש פער בין העולם לבין הייצוג שלנו של העולם!
  • החוויה שלנו את העולם מבוססת על פעולת המערכת הקוגניטיבית ביחס למציאות (ולא על המציאות עצמה).
  • באשליות תפיסתיות, הפער בין המציאות לתפיסה מוקצן, ולכן נוח לנו לחקור את אופן פעולת המערכת הקוגניטיבית.
• מושג מפתח בפסיכולוגיה קוגניטיבית: ייצוג – Representation

  • הפסיכולוגים הקוגניטיביים מניחים שהמידע במערכת הקוגניטיבית מאורגן בצורה מסוימת, שאינה זהה במהותה לאופן שבו המידע מופיע במציאות – זהו הייצוג.
  • עיבוד המידע במערכת הקוגניטיבית תלוי באופן שבו המידע מיוצג במערכת הקוגניטיבית.
  • הוויכוחים בין החוקרים נסובים בדרך כלל סביב שאלות הנוגעות לטבעו של הייצוג, למבנים שמחזיקים את הייצוג, ולתהליכים שמתקיימים בתוך המבנים וביניהם.
• מהו מושא המחקר בפסיכולוגיה הקוגניטיבית?

  
• כיצד ניתן להסיק מצפייה בהתנהגות על מבנים/תהליכים מנטאליים היפותטיים ?

   

  שיטת ההחסרה –the subtraction method:

  • הוצעה לראשונה על ידי Donders (1868), ובהמשך וונדט (1880).
  • הרעיון הבסיסי: נמדוד זמן תגובה ב - 2 מטלות שונות.
  • המטלות דורשות רצף פעולות מנטליות (משוערות) באופן הבא:

  
• איזו הנחה בהכרח יש להניח כשמתבססים על שיטת ההחסרה?

  א. סדרתיות. כלומר, אם יש כמה שלבים שמתבצעים באופן סדרתי אז כל שלב מתחיל כשהשלב שלפניו נגמר. לא קורים במקביל.

  ב. שהוספת פעולה מנטלית לא משפיעה על ביצוע הפעולות האחרות ברצף. כלומר, הוספה של C אינה משפיעה על ביצוע של פעולות A ,B.

   
• פרדיגמת החיפוש בזיכרון לטווח קצר של סטרנברג

  • הוראות:

    - בכל צעד בניסוי יוצג לפניכם סט של מספר גירויים       (למשל: 5 2 9)   [= סט הזיכרון]

    - לאחר שיעלם סט הגירויים, יוצג לפניכם פריט מטרה בודד (למשל: 5)

    - אם פריט המטרה הופיע בסט הזיכרון  => כפתור ימין

                          [= צעד חיובי]

    - אם פריט המטרה לא הופיע בסט הזיכרון  => כפתור שמאל

                          [= צעד שלילי]

   

  השאלה שסטרנברג שאל: כיצד מתבצע החיפוש בזיכרון לטווח קצר?

  סטרנברג מתאר את סדרת שלבי עיבוד המידע שהוא משער שעומדים מאחורי הביצוע של המטלה:

  
• בפרדיגמת החיפוש של סטרנברג הוא מציג מודל של רצף פעולות מנטליות

  •  השערה: מתבצע חיפוש סידרתי (serial search) ולא חיפוש מקבילי (parallel search)
  •  ניבוי: ככל שיש לשלוף יותר פריטים זמן התגובה יהיה ארוך יותר

   

  ממצאים: 

  מסקנות:

  1. חיפוש סידרתי

  2. הזמן לשליפת פריט (לפי שיטת ההחסרה) = זמן תגובה כשסט הזיכרון היה בגודל מסוים

  מינוס זמן תגובה כשסט הזיכרון היה קטן באחד. הזמן נשאר קבוע, לא משתנה.

   

   

  לסיכום הניסוי של סטרנברג

  • ראינו הדגמה לאופן שבו ניתן להסיק מתצפית על ההתנהגות על מבנים/תהליכים מנטאליים היפותטיים.
  • ובאופן ספציפי יותר, ראינו גם הדגמה לשימוש בשיטת ההחסרה.

  
• הנחות הנוירופסיכולוגיה הקוגניטיבית

  1. מפגיעה מוחית אפשר ללמוד על התפקוד המנטאלי שמתווך ע"י אזור המוח שנפגע.
  2. לוקליזציה – תיפקוד קוגניטיבי ממוקם באזור מוחי ספציפי (functional specialization).
  3. אחידות מבנית בין אנשים.
  4. Subtractivity –הפגיעה לא יוצרת שינוי מעבר לחוסר שנגרם מכך שהאזור הפגוע הפסיק לתפקד.
  5. Modularity - מודולריות